יום חמישי, 12 בינואר 2017

חיסכון לכל ילד - מה אני בחרתי

בתקווה, כולכם כבר שמעתם את כל הדיבורים על תוכנית חיסכון לכל ילד.
למי שלא, אמ;לק: הביטוח הלאומי יתחיל להפקיד לכל ילד 50 ש"ח בחודש בחיסכון, עד הגיעו לגיל 18.
הרבה עדיין מתלבטים בבחירת המסלול ובעיקר בבחירת הגוף החוסך, ובצדק. בסה"כ אין בנמצא הרבה מידע שעוזר להחליט.
בנוגע למסלול החיסכון התשובה בעיניי, ובעיני הרבה אחרים, ברורה - קופת גמל בסיכון גבוה.


למה קופת גמל? רואים את זה בכל כתבה שבה מראים את הסכומים המשוערכים בשתי האופציות. ההפרש הוא באלפי שקלים. באוצר מעריכים שהריבית הממוצעת בבנקים תהיה 1% ובקופות הגמל 4% בממוצע.


למה סיכון גבוה? אני רוצה שכמה שיותר מהכסף יושקע במניות. בלי אג"ח, שבהן פוטנציאל הרווח נמוך בהרבה. בלי פיקדונות, בטח בלי אג"ח קונצרני שיכול לזכות בתספורות, ובלי כל מיני מכשירי השקעה אחרים שמישהו אי שם בחברת הפנסיה חושב שהם רעיון טוב.


אבל סיכון גבוה זה מפחיד! אני לא רוצה לסכן את חסכונות ילדיי! הרבה מניות = רמת סיכון גבוהה. זאת פשוט הטרמינולוגיה. אם משקיעים במניות במשך חצי שנה הסיכון באמת גבוה, אבל מכיוון שמדובר בהשקעה ארוכת טווח, הסיכון בסופו של דבר די נמוך.


ומה אם הבורסה תקרוס? שתקרוס. הריבית של ה-4% שהזכרנו קודם לוקחת את זה בחשבון. למעשה, הסיכוי שהבורסה *לא* תקרוס במשך 18 שנה הוא קטן מאוד. הבורסה לא עושה 4% בשנה פלוס מינוס אחוז או שניים. זה לא עובד ככה. יש שנים שבהן היא עולה בעשרות אחוזים, ויש שנים שבהן היא מאבדת מחצית מערכה. בטווח הארוך, 18-21 שנה נגיד, הדברים מתאזנים, ומקבלים הערכת רווח ממוצע של 4% לשנה.


ומה אם הבורסה קורסת יום לפני שלילד יש יומולדת 21? אין בעיה. שישאיר את הכסף שם עוד כמה שנים. אף אחד לא מכריח אותו להוציא את הכסף כשהבורסה למטה.



ועכשיו לחלק המעניין, בחירת הגוף החוסך.
שימו לב, אני משתפת אתכם בתהליך הבחירה ש*אני* עשיתי למשפחה *שלי*. אין פה תשובה אחת נכונה, יש המון דרכים להחליט, ובתכלס אין פה בחירות ממש גרועות. מדובר ככה"נ בכמה אלפי שקלים לפה או לשם, שזה נחמד, אבל לא סוף העולם, ולא צריך לאכול על זה סרטים.
אין לראות בפוסט הזה ייעוץ השקעות וכו' וכו'. אני לא מבינה מהחיים שלי מעבר למה שקראתי באינטרנט. אפילו את השורה הקבועה הזאת אני לא יודעת לכתוב כמו שצריך. קחו את כל מה שמומחים בעיני עצמם כותבים באינטרנט בעירבון מוגבל, ואל תעשו שום דבר שלא מתיישב עם הידע וההיגיון הבריא שלכם.


אז כדי לבחור קופה, צריך לדעת מה רוצים בה. כבר אמרתי שאני רוצה מקסימום מניות, אבל אני לא רוצה סתם מניות. אני רוצה שהקופה תחזיק במניות דרך מכשירים מחקי מדד. למה? כי זו אסטרטגיית השקעה מוכחת מחקרית. כאן לא המקום להרחיב בעניין החשוב הזה, אבל אני ממליצה לכם מאוד לקרוא עוד על השקעה במדדים והשקעה פסיבית. קראו פה, ומשם המשיכו וקראו את כל הבלוג של הסולידית, ותזכו בחינוך פיננסי יקר ערך.


ברגע שהגדרתי מה אני רוצה בקופה, החיפוש נהיה קל. עכשיו צריך רק לעבור על הקופות בסיכון גבוה ולראות למי יש הכי הרבה מניות.
רשימת הקופות מופיעה פה.
יש 12 קופות סיכון מוגבר, 7 מתוכם מבוססים על מסלול דומה בקופה. אני מקווה שזה פשוט אומר שמוסיפים את הכספים האלה לנכסים של הקופה ועל כן קריאת הדוחות שלהם תיתן לנו הבנה של מה ייעשה עם הכסף שלנו. לכשיפורסם מידע על מה הקופות האלה *באמת* עושות, אעדכן את הפוסט (תציקו לי אם לא!). לחמש מהקופות אין מידע על קופה דומה. שלחתי להן מיילים והם לא חזרו אליי או חזרו עם תשובות באוויר, אז עזבתי אותן כרגע.


התחלתי לעבור על 7 הקופות, והופתעתי לגלות שחלק מכילים רק 20%-30% מניות, בעיקר אלה שמקבלות כותרת של "לבני 50 ומטה".
מצאתי רק 2 קופות שמכילות מעל 90% מניות: פסגות גדיש מניות, והראל גמל מסלול מניות.
עכשיו צריך לראות למה הם מתכוונים כשהם אומרים מניות, ומהן באמת האחזקות של הקופה. בשביל זה צריך לקרוא דו"חות חודשיים, אליהם יש לינק בתחתית עמוד האינפורמציה על קופת הגמל, שאף אחד בחיים לא לוחץ עליו שלא בטעות.
פתחתי את הדוחות מהחודש האחרון (בתקווה שהם לא ישנו מקצה לקצה את אסטרטגיית ההשקעה שלהם מדי חודש), סידרתי וארגנתי קצת, ואתם יכולים לראות את האחזקות בתצוגה יותר נוחה פה.
שורה תחתונה: הראל מכיל 10% מק"מ ו-7% אג"ח ממשלתי (בניגוד לטענותיהם שהם מעל 90% מניות…), ורק 12% בערך תעודות סל מחקות מדיי חו"ל, לעומת מעל 40% בפסגות. על כן, פסגות גדיש מניות זוכים ב-100 ש"ח לחודש מתנת ביזולון וביזולית. הידד!


עוד כמה נקודות

האם להוסיף את ה-50 הש"ח הנוספים לחיסכון?
ישנה אפשרות להוריד 50 ש"ח מקצבת הילדים שאתם מקבלים ולשים אותם בחיסכון במקום. האם זה כדאי?
בעיני זה תלוי בשאלה האם, ואיך, אתם כבר חוסכים לעצמכם/לילדים.
אם יש לכם קצת רווח, אתם חיים בצורה אחראית ומה שנשאר בסוף החודש אתם מעבירים לחסכון טוב, שמרוויח ריבית טובה, לדעתי האישית אין יתרון בהוספת הכסף. *אבל* אם אתם רק סוגרים את הכסף בפק"מ, או מכשיר אחר שהריבית שלו לא משהו, לדעתי כן כדאי להשקיע דרך חיסכון לכל ילד על חשבון (או בנוסף ל) ההשקעה באפיקים אחרים. דמי הניהול נמוכים, הרווח גדול יותר, וזה מצריך מכם אפס מאמץ נוסף.
אם אתם לא ממש חוסכים, יכול להיות שההורדה הכפויה של ה-50 ש"ח האלה תעזור לכם להתחיל. ככה תכפילו את החיסכון שהילד יקבל, כשמאמץ קטן של הצטמצמות חודשית הופך לעשרות אלפי שקלים לטובת עתיד ילדיכם.
בסה"כ, לדעתי להוסיף עוד 50 ש"ח זה רעיון טוב לרוב המשפחות, ומי שיעשה את זה לא יתחרט, אבל זה תלוי בכם.


בחיאת ראבכ, אל תתנו לילד להוציא את הכסף לפני גיל 21
כל מי שנשאר עד גיל 21 מקבל בונוס של 500 שקל. מי לא אוהב כסף בחינם?


תחפרו לילדים שלכם לא להוציא את הכסף גם אחרי גיל 21. שיוציאו רק כשהם *באמת* צריכים!
מה הם כבר יעשו עם הכסף בגיל 21? ילכו למסעדות? ילכו לטייל? יקנו אוטו? ירימו את חתונת חלומותיהם? ישלמו שכ"ד כדי שיוכלו להיות מאגניבים ולגור לבד בעיר הגדולה? לא בשביל זה ויתרתם להם על 50 ש"ח בחודש למשך 18 שנה. חנכו את ילדיכם לאחריות פיננסית. שיפתחו עם הכסף הזה עסק, שיקנו איתו בית, או שפשוט ישמרו אותו בקופת הגמל לפנסיה או ליום סגריר, על פי השקפתכם. אבל תדברו על זה איתם.


שימו לב שבית ההשקעות לא מקפיץ לכם את דמי הניהול אחרי גיל 18/21
אז אחרי שאמרתי לכם לא להוציא את הכסף, שימו לב שדמי הניהול בקופת הגמל לא קופצים אחרי שהילד מגיע לגיל 18 או 21. להבנתי, בשלב הזה בית ההשקעות כבר לא מחויב לדמי הניהול שהוגדרו במכרז, וכידוע, הם חובבים גדולים של שיטת מצליח. אנא מכם, בתי השקעות, אל תהיו מניאקים.


אזרחים אמריקאים? דברו עם רואה חשבון
עשויות להיות לכל העניין הזה השלכות לענייני מס, וזה הרבה מעבר לתחום הבנתי.


מקווה שעזרתי קצת, ושוב אין לראות בזה ייעוץ השקעות וכו' וכו'. אני לא מבינה מהחיים שלי מעבר למה שקראתי באינטרנט. אל תבססו את עתידכם הפיננסי על דעותיהם של דבילים מהאינטרנט בלי שחקרתם והשתכנעתם בעצמכם.

פוסט ארוך אז אין מתכון. לכו לאכול פיננסייר או משהו.

יום שישי, 6 בינואר 2017

התגעגעתי

דברים השתנו בכמעט שנה וחצי (!) האחרונות.
יש ביזולון קטן חדש, חמוד, קורע מצחוק ואלרגי לשינה.
הביזולית הקטנה גדלה ובלי שנשים לב כבר ממש ילדה, ששרה ומדקלמת את מה שלמדה בגן, שואלת שאלות שכבר אפשר לענות עליהן בצורה יותר מורכבת, ויש לה חתן (הוא מסכים וגם אמא שלו, אז הכול סגור).
אני חזרתי לעבודה בתל אביב אחרי חופשת הלידה ומנסה להבין איך סוחטים מ-24 השעות שביממה מספיק זמן בשביל לעבוד, לנסוע, לתחזק משפחה (רמז: האיש עושה את הרוב), ולא למות מרעב ולטבוע בזוהמה של עצמנו. אה, ואנחנו גם עוברים לארה"ב בעוד חודשיים, אז בזמן הפנוי שאין אנחנו מחפשים גנים ודירות ומשרות… אל תשאלו, ממש כיף כיופאק.

אני מרגישה שאני מג'גללת 5 כדורים, אבל אני לא באמת מג'גללת, אני רק מנסה להפיל כל פעם כדורים אחרים, כדי שכדור אחד בודד לא יספוג יותר מדי נפילות. פעם אאחר לישיבה בעבודה עקב התכתבות עם המטפלת, ופעם אשכח לתת לתינוק טיפות עיניים. פעם אלבש בגדים לחים כי הכל בכביסה או בייבוש, ופעם לא נכין אוכל שבוע. ובכל מקרה, תמיד אשכח לפחות חפץ אחד בבית או בעבודה, כי ככה זה כשלא ישנים יותר משעתיים ברצף כבר חודשים. פשוט אי אפשר לסמוך על המוח שיזכור את כל מה שצריך. התוכנה שונמכה ופשוט צריך למצוא אסטרטגיות התמודדות אחרות.

בצבא תמיד התלוננו שלא הצלחנו לארגן מפגש חברות. היינו באותו בסיס, אבל תמיד זאת הייתה בשמירה, זאת בנוהל חירום וחייבת לעבוד 24/7, וזאת עם גימלים בבית. איך חיכינו שנשתחרר, כי אז, אמרנו, יהיה לנו יותר זמן פנוי ונוכל סוף סוף להיפגש כמו שצריך.
חה.
ושוב חה.
אשכרה מצאתי את עצמי מיישמת את העצה ההזויה מ-Lean In שלחמם במיקרוגל במשך דקה ו-11 שניות זה יעיל יותר מסתם דקה, כי לוקח פחות זמן להקיש 111 ברצף.

ובכל זאת אני מתגעגעת לבלוג.
סגנון הבישול שלי השתנה בשנתיים שלוש האחרונות, ובטח מאז פתיחת הבלוג לפני 6 (!) שנים. אני כבר לא עוקבת אחרי מתכונים באדיקות כמו פעם. אני קצת מחפפת במדידות באפייה, ובבישול אני כמעט תמיד עושה רק לפי העין והטעם.

אז מה יש לי לתת לכם, קוראים יקרים, אם אין לי כוח למדוד ולתת מתכונים מדויקים?

יש לי קצת טיפים שסיגלתי לי לחסכון בכסף וזמן. תובנות צרכניות. מדי פעם אפנק עם מתכון מסודר. ובעיקר, החפירות הרגילות שלי. לזה התגעגעתי באמת. ועכשיו כשאנחנו נוסעים, אני בטוחה שיהיו לי תובנות חדשות לחלוק איתכם.
אל דאגה, הבלוג לא יהפוך לבלוג לייף סטייל אמריקאי עם תמונות פינטרסט של מסיבות יום ההולדת המוקפדות של ילדיי בגינתנו האצילית.

בכלל, מה שלא יהיה פה יותר זה תמונות יפות. כי מכל הדברים שעשיתי לבלוג, הכי שנאתי את הצילום. למצוא איך לעזאזל אני בבית בשעות האור כדי לצלם, להוציא מפות ומפיות וצלחות ולעשות איזה תירוץ עלוב לסטיילינג (ניסיתם פעם לעשות סטיילינג לעוף? לסלט עלים עייף? לצ'ונט? בעע), לצלם טריליון תמונות, גרועות כולן, לערוך, לסנן, להעלות…
צריך לצלם יפה בשביל להיות בלוג פופולרי. שאנשים יעשו שייר ויאהבו אותי ויעשו לי לייק ויכתבו לי כמה זה מהמם פשוט ללקלק את האצבעות!!!1 אבל עכשיו אין לי זמן בחיים לדברים שאני שונאת. אז מהיום אתם הולכים לקבל תמונות פלאפון בתאורת פלורוסנט, אם בכלל. והרי גם כשניסיתי, הצילום מעולם לא היה הסיבה שמישהו קרא פה… גם המתכונים זה רק מלל לא מעניין בתום הפוסט להרבה מקוראיי, ואני סבבה לגמרי עם זה. יותר מסבבה. זה משמח אותי מאוד.

ועכשיו בכל זאת, קצת קולינריה. מאז שביזולית התחילה גן עירייה, צריך לשלוח איתה ארוחת עשר. חסל סדר 3 ארוחות במעון. להכין סנדוויצ'ים בבוקר זה קוץ בתחת, במיוחד לילדה קטנה שאין לה שום יכולת להעריך מה תרצה לאכול בעוד 3 שעות, ושלהגיד איכס על כל דבר זה פסגת ההומור בשבילה. על כן התחלתי להכין בערך פעם בחודש כמות ענקית של פיצה, לחתוך לחתיכות ולהקפיא. היא כמעט תמיד שמחה לפיצה עם זיתים, וזה חוסך לנו גם זמן ויכוחים וגם זמן הכנה בבוקר. אמנם לוקח רק 3 דקות להכין סנדוויץ', אבל כשביזולון בוכה וביזולית מייללת זה מרגיש כמו נצח. אז הנה סוג של מתכון:

פיצה לארוחת עשר

לבצק:
4.5 כוסות קמח
4.5 כפות שמן
3 כפות סוכר
1.5 כפית מלח
1 כף גדושה שמרים
קצת פחות מ-1.5 כוס מים

כ-200 גרם גבינה צהובה מגוררת (של רמי לוי זולה יותר מהמחיר בפיקוח. יאי!)
1 רסק עגבניות קטן
כמה זיתים שפיצה יכולה לסחוב, או כל תוספת אחרת שאוהבים

מערבבים את כל רכיבי הבצק, לשים עד להתאחדות ומניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח. מחלקים את הבצק ל-2, מרדדים כל חלק לעיגול דק (או לכל צורה שנוחה לכם. אצלנו הילדה מעדיפה משולשים יפים וזה גם נכנס יותר טוב לקופסה), ומעבירים לתבנית תנור מרופדת בנייר אפייה. מורחים רסק, מפזרים חצי מהגבינה וחצי מהתוספת, כך שבכל סמ"ר של פיצה יהיו לפחות 22 זיתים (או פחות, אם ילדכם שפוי יותר).
אופים בחום בינוני 10-15 דקות, או עד שהעסק נראה כמו פיצה.
מוציאים, מצננים, חותכים למשולשים, מעבירים כל משולש לשקית, ממלאים את הפריזר, ומרגישים קצת פחות אשמים כלפי הבנזוג, שצריך להתמודד עם טירוף הבוקר לבד מדי יום.

IMG_20161127_162214.jpg
הו עליבות הסטיילינג


יום שישי, 11 בספטמבר 2015

איחולים קטנים לראש השנה

שתמיד תספיקו את האוטובוס שאתם רצים אליו.
שתצליחו לסגור מחדש את האריזות לסגירה חוזרת כמה פעמים שרק תרצו.
שתראו הרבה גשם מתוך חלונות ביתכם החמים כשאתם מצויידים בסוודר ותה, ושמכוניות שדוהרות דרך שלוליות לא ישפריצו עליכם גלים עכורים.
שתמיד יהיה עליכם מטבע של 5 ש"ח כשאתם הולכים לסופר, שלא תצטרכו לרוץ לקופה הראשית לפרוט.
שיהיו לכם כמה שיותר קטעים קורעים מצחוק עם החברים והמשפחה, ושבחלקם תוכלו להיזכר חודשים אחר כך ועדיין לחייך.
שרגעי חוסר הבטחון והחששות, שבטוח תחוו מתישהו השנה, יובילו אתכם ללמוד משהו חדש.
שתפגשו לפחות בנאדם אחד חדש השנה שיהפוך לחבר.
שתקראו כמה כתבות בעיתון שגרמו לכם לחשוב שוואלה, יש פה דווקא דברים שמשתפרים.
שתהיה בכם האמפתיה להיות סבלנים לנציגי שירות בטלפון, ושתזכו לא לשמוע יותר מכמה דקות של זמרירים כשאתם מחכים שמישהו יענה ("ביטוח לאומי, הביטחון שלי...").
שתמיד תגלו בזמן כשיש לכם ירוק בין השיניים ותוציאו אותו בדיסקרטיות בלי להיות מובכים.
שתעמדו תמיד בתור בו אנשים מריצים דאחקות בזמן ההמתנה, ולא הולכים מכות.
שתזכו לחבק ולהיות מחובקים.
שתכינו מתכון חדש שילך לכם מעולה וכולם אחר כך יזכירו לכם כמה יצא לכם טעים.
שיעריכו את המאמצים שאתם עושים בעבודה, בלימודים, בבית, ובכל מקום שאתם משקיעים בו.
שתרגישו לארג'ים, ולא פראיירים.
שכשאתם עומדים בפקק יהיו רק שירים טובים ברדיו.


שנזכה כולנו גם בדברים הגדולים כמו בריאות ואושר, וגם בדברים הקטנים יותר.
ושיעלם כבר ענן האבק הדוחה הזה במהרה בימינו אמן.


יש לי עוגה מעולה לחג בשבילכם. לא עוגת דבש, אלא עוגת סולת שמורטבת עם סירופ סילאן. היא כהה ועסיסית, עם טעם עשיר ומרקם קצת יותר מעניין ונגיס מעוגת דבש סטנדרטית, הודות לסולת. אני בדרך כלל לא אופה מתוקים עם קמח מלא, אבל פה הוא משתלב ממש יפה. טיפה בריאות לשנה החדשה (יחסית, כן?).
העוגה קלה להכנה, ופרווה ללא מרגרינה כמובן.

עוגת סולת מתובלת

מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח
כמות: 2 תבניות אינגליש קייק, או תבנית אחת גדולה יותר

מרכיבים
לעוגה:
4 ביצים
3/4 כוס שמן
1 כוס סוכר
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
1 כוס קמח מלא
1 כוס סולת


לסירופ:
1 כוס מים חמים
⅔ כוס סילאן
¼ כפית קינמון
⅛ כפית ג'ינג'ר


הוראות הכנה
מכינים את העוגה: טורפים בקערה את הביצים השמן והסוכר. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שהבלילה אחידה. משמנים 2 תבניות אינגליש קייק או תבנית אחת בינונית, ומעבירים את הבלילה לתבני(ו)ת. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, כ-30 דקות לאינגליש קייק, ו-5-10 דקות יותר לתבנית יחידה.

מכינים את הסירופ: מערבבים את כל המרכיבים בכוס או קערה, ושופכים מעל העוגה כשהיא יוצאת מהתנור (אם הכנתם 2 אינגליש קייק שופכים חצי מהתערובת על כל עוגה). תדאגו גם "להשקות" את אמצע העוגה, שהסירופ לא ייספג רק ברווחים ליד הדפנות.


יום שישי, 4 בספטמבר 2015

סקירת ספר "בישול טבעוני ישראלי"

טבעונים, הורי וילדי טבעונים, אחי, דודי, שכני, חברי טבעונים וחובבי ומאכילי טבעונים באשר הם:
ברצוני לספר לכם על ספר חדש שיצא לאחרונה: "בישול טבעוני ישראלי" של גלי לופו אלטרץ.


את הספר קיבלתי מההוצאה לאור, שחציה הוא חבר קרוב ופסיקופת לעת מצוא של הבלוג (הוא הסיבה שאתם רואים פה הרבה פחות "מגוכך" ו"עשבי טיבול" בזמן האחרון).


הספר מאורגן בצורה נוחה ושימושית. לא עוד חלוקה נדושה לראשונות, עיקריות, תוספות וכו' (מי בימינו מכין מנות ראשונות?), אלא חלוקה לקטגוריות שרלוונטיות דווקא לבישול טבעוני. יש פרק של קציצות ופשטידות, פרק "על האש", פרק חלבונים, פרק מאפים... חביב ויעיל.


המתכונים עצמם מעניינים ומגוונים, עם טווח רחב של סגנונות וטכניקות. זכור לי לשמצה ספר מרקים שלא אזכיר את שמו, שחצי מהמתכונים בו הם פשוט אותו מרק ירקות מוקרם, כל פעם עם ירק שונה ופרופורציות טיפה שונות של המרכיבים. פה זה לא ככה. כל המתכונים ממש שונים אחד מהשני, והרבה מהם מכילים רעיונות לווריאציות שונות. בשלנים מנוסים יותר שרואים מתכונים כהשראה ונקודת קפיצה לגיוונים אישיים, יעריכו זאת במיוחד.


לדתיים וחובביהם, הספר מהווה מקור טוב למתכוני פרווה. אצלנו רוב ארוחות השבת בשריות, אבל יש לנו גם הרבה צמחונים שבאים להתארח, כך שאני תמיד בחיפוש אחר מתכוני פרווה מוצלחים שגם הקרניבורים ישמחו לאכול. הכי באסה להגיש (ולהכין!) לצמחוני/טבעוני איזו מנה קטנה ומוזרה רק בשבילו.


רוצים עוד סיבות לרכוש את הספר? הוא נכתב על ידי בשלנית ומתכונאית מנוסה, שמתעסקת כל החיים שלה באוכל. לא סלב שגילה את הטרנד הקולינרי דה ז'ור והוציא בוק שלו במטבח מרופד בתמונות פורנוגרפיות של חצילים עם כמה מתכונים בין לבין, שאף אחד לא בדק את אמינותם. הספר יצא לאור בהוצאה קטנה ועצמאית והפרוייקט מומן בהדסטארט על ידי אנשים שאכפת להם.
תומכי ההד סטארט לא רק תמכו כלכלית, אלא גם ניסו את המתכונים בעצמם בטרם יציאת הספר. מעל 100 איש התנדבו כנסיינים, כל מתכון בספר נשלח ל- 1-2 מתנדבים לפחות, ונערך מחדש לאחר הפידבקים. כך אתם יודעים שהמתכונים האלה עובדים גם לאנשים רגילים מהרחוב ולא רק לשפים מדופלמים.
כיף לתמוך ביצירה קולינרית מקורית ומושקעת, חפה מקיטש פופוליסטי ותוכן שיווקי.


דבר אחד שכדאי לשים לב אליו - הרבה מהגבינות הטבעוניות, החלב הצמחי וההקרמות הם על בסיס שקדים, קשיו ואגוזים אחרים. אם אתם אלרגיים לאגוזים, תצטרכו לאלתר ולעשות החלפות בחלק מהמתכונים.


בעמוד הספר באתר ההוצאה תוכלו למצוא כמה טעימות מהספר וגם לקנות אותו. הספר נמכר גם בחנויות הספרים.


אז יאללה, מתכון לדוגמה?


שפני הנסיון (בכפייה, אבל הם לא התלוננו) אהבו במיוחד את הסלט התאילנדי. הוא מרענן ומלא טעמים, מרקמים וצבעים מעניינים. מאז הוא כבר זכה לשידור חוזר, ואני מתכננת להכין אותו שוב לראש השנה, כי יש בו המון מסימני החג: גזר ("קרע רוע גזר דיננו"), כרוב ("קרב משיח צדקנו"), סלק ("שיסתלקו אויבנו") וסילאן ("שיתמו אויבנו"). אפשר בקלות להפוך את יתר המרכיבים לסימנים גם כן: חסה ("חוס ורחם עלינו"), בוטנים ("שיבעטו לאויבינו בבטן"), נענע ("שאויבנו יחפשו מי ינענע אותם").


אל תיבהלו מרשימת המרכיבים הארוכה. זה מה שיוצר את הטעם המורכב. בסה"כ צריך רק לחתוך ולערבב.


סלט בהשראה תאילנדית

מתוך: "בישול טבעוני ישראלי" של גלי לופו אלטרץ
עלות: כ-7 ש"ח
כמות: 2 מנות כארוחה שלמה, 4-6 מנות כתוספת

מרכיבים
לרוטב:
פרוסת זנגביל טרי בעובי 1/2 ס"מ
2 כפות שמן חסר טעם (קנולה, סויה, תירס וכד')
2 כפות רוטב סויה
1 כפית חומץ בן יין / תפוחים
1 כף מיץ לימון
1 כפית סילאן
1 שן שום
1/2 כפית שמן שומשום
לסלט:
6-7 עלי חסה פריכים (רצוי אייסברג)
1/6 כרוב
1 גזר
1 סלק חי
2 כפות עלי כוסברה
5 עלי נענע טרייה
1/2 כוס פולי סויה קלופים (אדממה), מופשרים
1/4 כוס קשיו / בוטנים קלויים
הוראות הכנה
טוחנים בבלנדר את מצרכי הרוטב. טועמים ומתקנים תיבול: עוד לימון לחמיצות, סילאן למתיקות, סויה למליחות.
קוצצים את החסה והכרוב בסכין. קולפים את הגזר והסלק וחותכים לג'וליינים (רצועות דקות וארוכות) או מגררים בפומפייה. קוצצים גס את הכוסברה והנענע. מערבבים עם שאר מרכיבי הסלט ועם הרוטב.
טיפים:
ניתן למצוא ברשתות השיווק אדממה קפואה קלופה מתרמיליה.
אפשר להשתמש בקשיו קלוי קנוי, אבל הכי טעים להשתמש בקשיו קלוי בפפריקה מעושנת: מערבבים את הקשיו עם 2 כפות מים, 1/3 כפית מלח, 1/2 כפית פפריקה מעושנת וקורט שבבי צ'ילי, וקולים בתנור בתבנית מרופדת בנייר אפייה ב־190 מעלות כ־10 דקות, עד להשחמה קלה.




יום שישי, 28 באוגוסט 2015

מורל ופלסטלינה ביתית - גם זה בישול בזול


שלהי אוגוסט ואני נזכרת במחנות הקיץ של נערותי. הייתי חניכה וגם מדריכה בבני עקיבא, והחוויה החדירה בי ישראליות שההורים העולים שלי לא תמיד ידעו לתת.
לדוגמה, למדתי מושגים חשובים כמו "שעון בני עקיבא". הספיקה לי פעם אחת שהגעתי לסניף ב-7 בבוקר לקראת היציאה למחנה כפי שנתבקשנו וחיכיתי שם שעה עד ששאר החניכים יגיעו ואז עוד שעה וחצי לאוטובוס. על הטעות הזאת לא חזרתי שוב.


למדתי שאיכותה של קבוצת ילדים נמדדת במורל. לא, לא מורל במובן של רגשות קולקטיביים חיוביים וגישה אופטימית. מורל נמדד במוכנות של השבט לצרוח בצוותא שירים וחרוזים חצי קוהרנטיים המהללים את איכות הקבוצה וחבריה. השתלחות חורזת בקבוצות מתחרות גם התקבלה בברכה, כמו גם דקלום צווחני של פואטיקה הזויה מתוך קאנון המורל, כדוגמת היצירה הקלאסית "ביצים וקינמון", אותו אביא כעת לרווחת הקוראים.


ביצים וקינמון / מורל עממי
ביצים וקינמון
ביצים וקינמון זה שיגעון
אני יושב לי בסלון, אוכל ביצים וקינמון
פתאום מצלצל הטלפון וזהו שר הביטחון
והוא אומר
והוא אומר
שיחיעם שווים יותר

קצפת וזיתים
קצפת וזיתים זה טעים
אני יושב בשירותים, אוכל קצפת וזיתים
פתאום מצלצל הטלפון וזהו שר הביטחון
והוא אומר
והוא אומר
שיחיעם שווים יותר

בבירור, קבוצה שצווחת כך באופן מאורגן, בווליום כמה שיותר גבוה ולפרקי זמן כמה שיותר ארוכים, היא קבוצה איכותית יותר. צרידות הנובעת ממורל בלתי פוסק הייתה אות כבוד שהעיד על דירוג שאקליות גבוה במיוחד.

וואו, רק על מורל אני יכולה לדבר במשך פוסט שלם. איזה דבר הזוי זה. מי חשב שזו התנהגות רצויה שאנחנו רוצים לעודד? אם הייתם באים להורה נורמלי ושקול בדעתו ואומרים לו - "בוא תשלח את הילד שלך לפעילות בה הוא יבלה חלק ניכר מהזמן בלצעוק בקולי קולות בלי סיבה נראית לעין", אתם חושבים שהוא היה מגיב ב"היי, זה נשמע כמו רעיון מעולה! אשלח לשם את כל ילדיי כדי שיוכלו להשתלח אחד בשני מילולית בווליום גבוה במיוחד"? אני חוששת שלא.
אם כי בסוף אוגוסט, נראה שכל פעילות שמוציאה ילדים מהבית נראית פתאום אטרקטיבית להורים. לו החמאס היו פותחים את אזורי הרישום לקייטנות הג'יהאד, כנראה שהמוני בית ישראל היו תופסים את כל המקומות. היי, זו קייטנה עם נושא, והיא אפילו מסובסדת על ידי האיראנים.

גלידה עם בננה, ובצד מטוס ופילפילון


אז אפרופו פעילויות לילדים, אוגוסט וכו', פה בבישול בזול עוזרים לכם לחסוך בכל מיני צורות. הרשת מלאה במתכונים לבצקים שונים שאיתם אפשר לשחק ולפסל. הם זולים יותר מבצקים וחומרי יצירה קנויים, והם גם מעבירים יותר זמן, כי ההכנה היא חלק מהפעילות. לאחרונה התנסיתי ב-2 מתכונים מוצלחים, והרי הם לפניכם. את שניהם אפשר לצבוע עם צבעי מאכל (עדיף ג'ל, כי הוא נותן צבע חזק יותר), ואפשר גם להטמיע בהם נצנצים(!!!).


בצק/פלסטלינה ביתית I

מבוסס על: מתכון שמסתובב ברשת
עלות: כ-6 ש"ח

מרכיבים
200 גרם קורנפלור (חבילה אחת)
3/4 - 1 כוס מרכך לשיער (כל מרכך שונה אז קשה לתת כמות מדוייקת. תעשו לי טובה ותשתמשו במרכך זול, ולא באיזה בקבוק מפונפן שקונים אצל ספרים)

הוראות
מערבבים בקערה את המרכיבים, בהתחלה עם כף ואז עם הידיים. תתחילו עם 3/4 כוס מרכך, ואם הבצק יבש מדי הוסיפו עוד, עד לקבלת בצק נעים לעבודה.

יתרונות
  • סופר קל להכנה, גם פעוטות יכולים לעזור
  • מרקם חלק, רך ונעים לעבודה
  • צבע לבן בוהק (אם משתמשים במרכך לבן...)

חסרונות
  • ריח של קונדישינר. לנסיינית השנייה זה לא הפריע ואמרה שהריח נעים. אני יותר רגישה לריחות וזה היה קצת חזק לי.


בצק/פלסטלינה ביתית II

מבוסס על: המתכון הזה
עלות: כ-7 ש"ח

מרכיבים
2 כוסות קמח
1/2 כוס מלח
2 כפות שמן
2 כפות קרם טרטר (ראו הערה)
כ-1 ו-1/2 כוסות מים רותחים

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את הקמח, המלח, השמן וקרם הטרטר. מוסיפים בהדרגה את המים הרותחים תוך כדי ערבוב עד לקבלת בצק שאפשר ללוש. לקראת סוף התהליך של הוספת המים כדאי לעבור ללישה בידיים, עד כמה שניתן. נותנים לבצק להתקרר קצת ולשים אותו כהוגן כמה דקות, עד שהבצק נהיה חלק, נוח לעבודה ולא דביק.

הערה לגבי קרם טרטר - קרם טרטר הוא אבקה לבנה שעוזרת לייצוב הבצק. מוצאים אותו באיזור התבלינים של הסופר, או בחנויות בישול ואפייה מתמחות. אם אין לכם כוח לצאת לקנות, אפשר לוותר, אבל המרקם יהיה קצת פחות מוצלח. במרשתת טוענים שאפשר להחליף קרם טרטר בכרבע כמות מלח לימון. אז אם בא לכם להיות הרפתקנים, החליפו את 2 כפות קרם הטרטר בכפית וחצי מלח לימון, וחזרו לדווח איך יצא!

יתרונות
  • כל המרכיבים פה אכילים. הבצק לא טעים במיוחד, אבל אני מרגישה יותר בנוח לתת אותו לפעוטות שמכניסים הכול לפה
  • די דומה במרקם לבצק הקנוי
  • ריח לא חזק (אני לא סובלת את הריח של בצק קנוי. כבר הבנתם שיש לי קטע עם ריחות...)

חסרונות
  • אם נותנים לילדים לעזור בהכנה צריך להיזהר מהמים הרותחים
  • צריך להשיג קרם טרטר


אוהבים את הרעיון של בצקים ביתיים בשלל צבעים וגיוונים? יש מלא מתכונים ורעיונות ברשת שיתנו לכם עוד רעיונות. אני מאוד אוהבת את הבלוג The Imagination Tree. הנה רשימה של כל מתכוני היצירה מהבלוג, כולל בצקים שהיא משדרגת עם תמציות ריח, תבלינים ועוד.