יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

אומנות הספאם וניצול ירקות עייפים


לאור ההצלחה של סטטוס הפייסבוק אתמול, אודות המאפיינים הליריים של שירת הספאמר, החלטתי לעסוק בנושא בפוסט זה בצורה קצת יותר מעמיקה.

ספאמרים היו מאז ומעולם האמנים הבלתי מוערכים של האינטרנט, אנדרדוגים נרדפים תמידית שאינם מרפים משאיפתם למכור ויאגרה מזוייפת (הויאגרה המזוייפת הינה כמובן מטאפורה לשקרים שהאדם מספר לעצמו כדי להתגונן בפני העולם המודרני והמנוכר).
הספאמר, אמן מולטי דיציפלינרי, אינו מגביל את עצמו רק לאי מייל כפי שמקובל לחשוב. נהפוך הוא! הספאמרים נמצאים בחוד החנית של ההתפתחויות הטכנולוגיות והניו מדיה: בפייסבוק, ביוטיוב, בויקיפדיה, בפורומים ובלוגים, ואף בטלפוניה אינטרנטית (קוראים לזה SPIT - Spam over Internet Telephony. לא יכלתי להמציא את זה בעצמי)
הבה ונביט בכמה דוגמאות בולטות של יצירות ספאמריות:

רק אתה יכול להציל את (הכסף של) הנסיך הניגרי 
לפעמים מדובר בבנו התמים של שליט מודח המנסה להינצל מרודפיו, לפעמים מדובר ברואה חשבון אפרורי הפונה אליך כמפלט אחרון. ביצירה זו הספאמר מעורר את רגשות החמלה של הקורא כלפי הקורבן חסר האונים, ומציע כסף רב תמורת עזרה מינורית. בכך הספאמר מציב בפנינו מראה אכזרית המשקפת לנו את רצונותינו האמיתיים והאנוכיים, הרחוקים כמרחק שמים וארץ מהדמות האלטרואיסטית ואוהבת האדם שאנו אוהבים להציג כלפי חוץ.

זכית ב-10000000000 פאונד בהגרלה הבריטית הלאומית
היצירה הקלאסית הזו עושה צחוק מהאובססיה הקפיטליסטית העוטפת את כולנו. הרי לא משנה אם ראית את ההודעה הזאת באייפון 17 שנרכש אתמול תמורת אלפי שקלים, עדיין אי אפשר להימנע מרגע התקווה החמקמק הזה ש"הנה גם שעתי הגיעה, כעת אעשה גם אני את המכה". הספאמר מבטא בכך את שאט נפשו מחוסר היכולת להימלט מהמציאות החומרית, על אף יומרותינו הרוחניות.

מחפשים אהבה אמיתית, אולי את/ה האחד!
מלבד ההתכתבות הכנה עם הצורך האנושי הבסיסי באהבה וחום, יצירה זו עוסקת באופן חתרני ביותר בניפוץ של מיתוסים מגדריים הקשורים לזוגיות. הפתיחה האופיינית והבלתי מחייבת "Hello dear" מספרת בעצם את כל הסיפור. לא משנה מי את\ה, מה את\ה, איך את\ה מגדיר\ה את עצמך ולמי את\ה נמשכ\ת. הכמיהה לקשר מתעלה מעל ההגדרות והתוויות שאנו עוטים על עצמנו.
"So could you please reciprocate to my message with soonest reply so we can introduce ourselves better and also share our hearts together"
נפלא!

כפי שאתם רואים, הספאמר לא נרתע מלהתעסק בנושאים המהותיים ביותר לקיומנו. מוטיבים של זהות עצמית, תשוקה, וביקורת חברתית רב מימדית שזורים כחוט השני ביצירות הספאם הפשוטות והטורדניות לכאורה.
אסיים בשיר, שקיבלתי לא מזמן כתגובה בבלוג. השיר הזה מבטא בעיני את התסכול של אמן הספאם מחוסר ההבנה וההכרה ממנה הוא סובל, על אף עבודתו האומנותית המסורה, והבלתי מתפשרת.

Can I simply say 
what a relief to discover somebody 
that actually understands 
what they are discussing on the web.

You actually realize 
how to bring a problem to light 
and make it important.

A lot more people have to read this 
and understand this side 
of the story.

It's surprising you aren't 
more popular 
since you surely possess 
the gift.

Also visit my web site 
about UnitedCash loans provides

-----


היום, מנה טובה לאמצע השבוע, כשהשאריות משבת נגמרו מזמן (וממילא כבר נמאס מהם), אבל הקניות הבאות תרם יצאו לפועל. אתם מכירים את המצב, כשהמקרר מאוכלס בעיקר על ידי בדלי ירקות עייפים - רבע כרוב פה, חצי פלפל שם... המתכון הזה ינצל את כל הירקות הנדכאים והנשכחים שלכם, ועם תחזוק של כמה עגבניות אדמדמות ועדשים כתומות מהירות הכנה, תקבלו רוטב עשיר וסמיך שישדרג קערת פסטה או פתיתים לארוחה מלאה, טעימה ובריאה. לא צריך להשקיע יותר מדי בחיתוך הירקות לחתיכות קטנטנות ואחידות - בשביל זה יש בלנדר מוט. רק וודאו שירקות קשים במיוחד, כמו גזר ובטטה, אתם כן קוצצים דק יחסית,  אחרת הם לא יתבשלו תוך 25 דקות. אפשר גם לפרוס אותם לסרטים בעזרת קולפן.


רוטב ירקות, עגבניות ועדשים
מאת: בישול בזול
עלות: כ-10 ש"ח (תלוי בעלות הירקות...)
כמות: 5-6 מנות

מרכיבים
2 כפות שמן זית
1 בצל, פרוס או קצוץ גס
2 שיני שום פרוסות או קצוצות
ירקות שיש במקרר - כרוב, דלורית, קישוא, גזר, חציל, קולרבי, פלפל, כרובית, ברוקולי... חתוכים לקוביות (ככל שהירק קשה יותר כך יש לחתוך אותו קטן יותר, שיתבשל)
פלפל שחור גרוס
1 כפית מלח
4-5 עגבניות גדולות ובשלות, קצוצות גס
2 כפות יין (עדיף אדום אבל אפשר לבן)
3/4 כוס עדשים כתומות
2.5 כוסות מים

הוראות הכנה
בסיר בינוני מטגנים את הבצל בשמן עד שהוא נהיה שקוף. מוסיפים את השום, הירקות, המלח והפלפל ומטגנים עוד 3-4 דקות. מוסיפים את העגבניות, היין העדשים והמים, מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-25 דקות עד שכל העדשים והירקות מבושלים.
טוחנים מעט את הרוטב בעזרת בלנדר מוט, ומתקנים תיבול אם צריך (יכול להיות שתצטרכו עוד מלח, בהתאם לכמות הירקות ששמתם).
מגישים חם מעל אורז או פסטה (או בורגול, או פתיתים...).
אפשר לשדרג בהגשה עם גבינה מגוררת ו/או עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או פטרוזיליה.


יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

מרק סגול ומסעותיו של מיכאלנג'לו בעולם

המתכון של היום הוא מרק סגול. מכיוון שאין לי השראה לטקסט לפני המתכון, נתחיל באסוציאציות. 

כל מי שחשב שהחדר הסגלגל בבית הלבן נקרא כך בשל צבעו הסגול שירים את היד.
(מצויין. אתם תעשו היום תורנות מטבח. מואהאהא! סתם.)
נכון שזה מבלבל העניין הזה? כאילו, הבית עצמו כבר קרוי על שם צבע, כל בר דעת יסיק מכך שהממשל האמריקאי בקטע של צבעים, ושהחדר המדובר צבוע ומרוהט בגווני סגול. מאוד מרטה סטיוארט.
שהיא גם אמריקאית. 
מש"ל.

הממ... 
מה עוד מזכיר לי סגול?
סגול הוא צבעו של צב הנינג'ה דונטלו, צב הנינג'ה האהוב עלי, כפי שקוראי הותיקים יודעים.
רגע- מיכאלנג'לו! לא! אל תיעלב! לא התכוונתי לזה ככה... זה לא כמו שזה נשמע! 
אוף צבי הנינג'ה האלה ממש אמוציונאלים. ורק לפני כמה שבועות האיש שלי לקח את מיכאלנג'לו לנסיעת עבודה טיול גיבוש לפריז. יש אפילו תמונות!
רציתי להעלות את התמונה כבר מזמן אבל זה לא ממש התחבר.
לא שהפעם זה כן התחבר כל כך...
כן כן, זהו מיכאלנג'לו (צב נינג'ה ואהוב הבלוג) עושה פוזות בלובר ליד פסל העבד הגוסס של מיכאלאנג'לו (אמן מתקופת הרנסאנס, ואביו הרוחני של צב הנינג'ה). שאף אחד לא יגיד שאנחנו לא מפנקים את הצב הזה.

אז איפה היינו? אה כן, מרק סגול. אם עד היום הכרתם רק מרק כתום, ואולי מרק אדום או צהוב לקובה, הגיע הזמן להתרענן.
מה טיבו של המרק הסגול החדש והמיסתורי הזה? ובכן, מדובר במרק בעל אופי אסיאתי, קליל ומהיר הכנה. את בסיס הטעם נותנות כמה פטריות שיטאקה, ולהם נוספים שום, ירקות פרוסים דק שמתבשלים בעדינות במרק, ותיבול של סויה, שמן שומשום, ושמן צ'ילי. את הצבע נותנים צבעי פנדה סגולים, אחד מהרכיבים המסורתיים במטבח הסיני (הם עשויים מדובי פנדה לא?). בהיעדר צבעי פנדה סיניים אותנטיים מומלץ להשתמש בכרוב סגול.
אי אפשר שלא לחייך למראה קערה מלאה במרק מהביל וסגלגל.
הרעיון התגלגל מתוך מתכון שאני מאוד אוהבת שנקרא green jade soup. התחשק לי להכין את המרק הזה אתמול, אבל לא היה לי בבית תרד או כרוב סיני, שהם די חשובים למתכון. כרוב סגול לעומת זאת, כן היה לי. אם מוסווד מכינים מרק ירוק, למה שלא אכין מרק סגול?

מרק סגול אסיאתי
מאת: בישול בזול, בהשראת מתכון של מוסווד ל-Green Jade Soup מתוך הספר Moosewood Restaurant Cooks at Home
עלות: כ-8 ש"ח
כמות: 6-8 מנות

מרכיבים
8 כוסות מים
4 פטריות שיטאקה מיובשות, מפוררות לחתיכות
4 שיני שום פרוסים גס
1/4 כפית מלח
3 גזרים פרוסים דק
1 בצל פרוס דק
1/4 כרוב סגול גדול, או 1/2 כרוב סגול קטן, פרוס דק
1/4 כוס רוטב סויה
1/2 כפית שמן שומשום
1/4-1/2 כפית שמן צ'ילי (אופציונלי, אפשר להשמיט אם לא אוהבים חריף)
בצל ירוק פרוס להגשה (אופציונאלי)

הוראות הכנה
מעבירים לסיר את המים, הפטריות השום והמלח, מביאים לרתיחה ומבשלים על חום בינוני במשך 5 דקות.
מוסיפים את הגזר, הבצל והכרוב ומבשלים עוד 8-10 דקות עד שהירקות רכים אבל לא סמרטוטיים.
מכבים את האש ומוסיפים את הסויה, שמן השומשום, ושמן הצ'ילי.
מגישים חם (עם בצל ירוק אם רוצים) בקערות זכוכית כדי שתוכלו לראות את הצלליות הסגולות שהמרק יוצר.




יום שישי, 12 באוקטובר 2012

שלום לקיץ, קובלר עגבניות

אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר חודש. כל פעם קורה משהו אחר. חגים, אירועים, שינויים, הסחות דעת... התחלתי לקרוא את משחקי הכס... קשה לי לאחרונה פשוט להתיישב, לפקס, ולכתוב. אך לא עוד! ז'ורז'ט ברוב אדיבותה הלחיצה אותי, והפוסט הזה יצא היום! מחר! מחרתיים! 

אנחנו כבר בסתיו, אבל יש לי עוד מאפה אחד של קיץ שצריך לצאת לפני שאנחנו פוצחים בשלב המרקים, הנזידים ושאר מנות המתוארים כ-"מהביל" ו"מנחם" (שם תואר שצריך להוציא דחוף מאוצר המילים הקולינרי עקב שימוש יתר).
במסגרת חיטוטי ב-How to Cook Everything Vegetarian, הספר/משקולת 10 קילו של מארק ביטמן, נתקלתי ברעיון פשוט אך חדשני. אנחנו תמיד מכינים פשטידות מירקות יבשים כמו תפוחי אדמה ובצל ופטריות... למה שהעגבניות לא תקבלנה גם הן פשטידה משל עצמן? מכיוון שהעגבניות מתקתקות ומלאות מיץ, למה שלא נכין את הפשטידה באותה צורה שבה מכינים קראמבל פירות? כך, העגבניות מקבלות טיפול מינימלי, יושבות בנחת בתחתית הפשטידה ומתבשלות להן, ומעליהן סוכך בצק זהוב עם טעם עשיר של תירס וחמאה. באמת שאני לא יודעת איך זה קורה. יש רק 55 גרם חמאה במתכון שזה לא המון, אבל בכל זאת טועמים את החמאה, בעדינות אך בבירור, בבצק.
בקיצור, די התאהבתי בפשטידה הזאת. היא קלה להכנה (אין הקפצות או טיגונים מקדימים, אין קיצוצי ירקות אינסופיים), ומכילה רכיבים פשוטים שמשתלבים ביחד לכדי שיר הלל לקיץ (או שיר פרידה ממנו). 

שימו לב:
- השתמשו בעגבניות בשלות. הן מרכז המנה. יש עדיין עגבניות יפות בסופרים ובשווקים, אבל אם אתם נופלים על יום רע, וכל העגבניות ירוקות-צהובות, וותרו והכינו משהו אחר.
- זכרו, יש הבדל בין קמח תירס וקורנפלור! קורנפלור הוא אבקה לבנה דקה שמשתמשים בה בכמויות קטנות כדי לעבות תבשילים. פה מערבבים אותו עם העגבניות כדי שהמיצים שהם מגירים במהלך האפייה יתעבו קצת. קמח תירס הוא קמח צהוב וגרגרי שמכינים איתו מאפים, פולנטה, ממליגה וכו'. פה הוא מהווה את שדרת הבצק של הפשטידה, יחד עם הקמח הרגיל. לקריאה נוספת אודות נפלאותיו של הקורנפלור ראו פה ופה.
- הפשטידה/קובלר לא נפרסת יפה. תחשבו על קראמבל תפוחים. אי אפשר להוצא ממנו פרוסות מסותתות. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה.

קובלר עגבניות
מבוסס על: מתכון של מארק ביטמן (שמופיע גם באתר שלו)
עלות: כ-12 ש"ח
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1.5 ק"ג עגבניות (8-10 עגבניות בינוניות)
1 כף קורנפלור
1/4 כפית מלח
פלפל שחור טחון
1 כוס קמח
1 כוס קמח תירס
1 ו-1/2 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית סודה לשתייה
1 כפית מלח
55 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
1 ביצה טרופה קלות
3/4 כוס רוויון (או 3/4 כוס חלב + כפית חומץ או מיץ לימון - מערבבים ונותנים להם לעמוד כמה דקות עד שהתערובת מתגבששת ונפרדת קצת)

הוראות הכנה
משמנים תבנית מלבנית בינונית ומחממים את התנור ל-180 מעלות.
מוציאים את עוקצי העגבניות חותכים אותן לפרוסות (8-12 פרוסות לעגבניה בערך. זה לא צריך להיות פיצי). מערבבים בעדינות בקערה עם הקורנפלור, המלח (1/4 כפית) והפלפל.
מניחים במעבד מזון את הקמח, קמח התירס, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח (1 כפית). מוסיפים את החמאה ומעבדים בכמה פולסים עד שהתערובת פירורית-חולית שכזו. מוסיפים את הביצה והרוויון ומעבדים בקצרה, רק עד שמתגבש בצק.
לחלופין, אפשר בלי מעבד מזון - מניחים בקערה את המצרכים היבשים שצוינוי לעיל, מוסיפים את החמאה ומועכים אותה עם מזלג לתוך תערובת הקמח, עד שמתקבל מרקם פירורי. מוסיפים את הביצה והרוויון ומערבבים רק עד שהתערובת מתאחדת ומתגבשת לכדי בצק. 
משטחים את תערובת העגבניות בתבנית, ומפזרים מעל את הבצק, אפשר עם האצבעות, אפשר עם כף. בגלל שהעגבניות נוזליות והבצק מעט קשיח, לא תוכלו לשטח אותו לגמרי בצורה אחידה. זה בסדר גמור. אנחנו הולכים על לוק כפרי פה. ובכל מקרה רצוי להשאיר כמה חורים קטנים שיאפשרו לאדים מנוזלי העגבניות לצאת.
אופים במשך כ-45 דקות, עד שהבצק מזהיב והעגבניות מבעבעות.
מגישים חם או בטמפרטורת החדר בעזרת כף גדולה (כאמור, לוק כפרי).