איחולים קטנים לראש השנה

שתמיד תספיקו את האוטובוס שאתם רצים אליו.

שתצליחו לסגור מחדש את האריזות לסגירה חוזרת כמה פעמים שרק תרצו.

שתראו הרבה גשם מתוך חלונות ביתכם החמים כשאתם מצויידים בסוודר ותה, ושמכוניות שדוהרות דרך שלוליות לא ישפריצו עליכם גלים עכורים.

שתמיד יהיה עליכם מטבע של 5 ש"ח כשאתם הולכים לסופר, שלא תצטרכו לרוץ לקופה הראשית לפרוט.

שיהיו לכם כמה שיותר קטעים קורעים מצחוק עם החברים והמשפחה, ושבחלקם תוכלו להיזכר חודשים אחר כך ועדיין לחייך.

שרגעי חוסר הבטחון והחששות, שבטוח תחוו מתישהו השנה, יובילו אתכם ללמוד משהו חדש.

שתפגשו לפחות בנאדם אחד חדש השנה שיהפוך לחבר.

שתקראו כמה כתבות בעיתון שגרמו לכם לחשוב שוואלה, יש פה דווקא דברים שמשתפרים.

שתהיה בכם האמפתיה להיות סבלנים לנציגי שירות בטלפון, ושתזכו לא לשמוע יותר מכמה דקות של זמרירים כשאתם מחכים שמישהו יענה ("ביטוח לאומי, הביטחון שלי...").

שתמיד תגלו בזמן כשיש לכם ירוק בין השיניים ותוציאו אותו בדיסקרטיות בלי להיות מובכים.

שתעמדו תמיד בתור בו אנשים מריצים דאחקות בזמן ההמתנה, ולא הולכים מכות.

שתזכו לחבק ולהיות מחובקים.

שתכינו מתכון חדש שילך לכם מעולה וכולם אחר כך יזכירו לכם כמה יצא לכם טעים.

שיעריכו את המאמצים שאתם עושים בעבודה, בלימודים, בבית, ובכל מקום שאתם משקיעים בו.

שתרגישו לארג'ים, ולא פראיירים.

שכשאתם עומדים בפקק יהיו רק שירים טובים ברדיו.

שנזכה כולנו גם בדברים הגדולים כמו בריאות ואושר, וגם בדברים הקטנים יותר.

ושיעלם כבר ענן האבק הדוחה הזה במהרה בימינו אמן.

יש לי עוגה מעולה לחג בשבילכם. לא עוגת דבש, אלא עוגת סולת שמורטבת עם סירופ סילאן. היא כהה ועסיסית, עם טעם עשיר ומרקם קצת יותר מעניין ונגיס מעוגת דבש סטנדרטית, הודות לסולת. אני בדרך כלל לא אופה מתוקים עם קמח מלא, אבל פה הוא משתלב ממש יפה. טיפה בריאות לשנה החדשה (יחסית, כן?).

העוגה קלה להכנה, ופרווה ללא מרגרינה כמובן.

עוגת סולת מתובלת

מאת: בישול בזול

עלות: כ-10 ש"ח

כמות: 2 תבניות אינגליש קייק, או תבנית אחת גדולה יותר

מרכיבים

לעוגה:

4 ביצים

3/4 כוס שמן

1 כוס סוכר

2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

1 כוס קמח מלא

1 כוס סולת

לסירופ:

1 כוס מים חמים

⅔ כוס סילאן

¼ כפית קינמון

⅛ כפית ג'ינג'ר

הוראות הכנה

מכינים את העוגה: טורפים בקערה את הביצים השמן והסוכר. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שהבלילה אחידה. משמנים 2 תבניות אינגליש קייק או תבנית אחת בינונית, ומעבירים את הבלילה לתבני(ו)ת. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות, כ-30 דקות לאינגליש קייק, ו-5-10 דקות יותר לתבנית יחידה.

מכינים את הסירופ: מערבבים את כל המרכיבים בכוס או קערה, ושופכים מעל העוגה כשהיא יוצאת מהתנור (אם הכנתם 2 אינגליש קייק שופכים חצי מהתערובת על כל עוגה). תדאגו גם "להשקות" את אמצע העוגה, שהסירופ לא ייספג רק ברווחים ליד הדפנות.

סקירת ספר "בישול טבעוני ישראלי"

טבעונים, הורי וילדי טבעונים, אחי, דודי, שכני, חברי טבעונים וחובבי ומאכילי טבעונים באשר הם:

ברצוני לספר לכם על ספר חדש שיצא לאחרונה: "בישול טבעוני ישראלי" של גלי לופו אלטרץ.

את הספר קיבלתי מההוצאה לאור, שחציה הוא חבר קרוב ופסיקופת לעת מצוא של הבלוג (הוא הסיבה שאתם רואים פה הרבה פחות "מגוכך" ו"עשבי טיבול" בזמן האחרון).

הספר מאורגן בצורה נוחה ושימושית. לא עוד חלוקה נדושה לראשונות, עיקריות, תוספות וכו' (מי בימינו מכין מנות ראשונות?), אלא חלוקה לקטגוריות שרלוונטיות דווקא לבישול טבעוני. יש פרק של קציצות ופשטידות, פרק "על האש", פרק חלבונים, פרק מאפים... חביב ויעיל.

המתכונים עצמם מעניינים ומגוונים, עם טווח רחב של סגנונות וטכניקות. זכור לי לשמצה ספר מרקים שלא אזכיר את שמו, שחצי מהמתכונים בו הם פשוט אותו מרק ירקות מוקרם, כל פעם עם ירק שונה ופרופורציות טיפה שונות של המרכיבים. פה זה לא ככה. כל המתכונים ממש שונים אחד מהשני, והרבה מהם מכילים רעיונות לווריאציות שונות. בשלנים מנוסים יותר שרואים מתכונים כהשראה ונקודת קפיצה לגיוונים אישיים, יעריכו זאת במיוחד.

לדתיים וחובביהם, הספר מהווה מקור טוב למתכוני פרווה. אצלנו רוב ארוחות השבת בשריות, אבל יש לנו גם הרבה צמחונים שבאים להתארח, כך שאני תמיד בחיפוש אחר מתכוני פרווה מוצלחים שגם הקרניבורים ישמחו לאכול. הכי באסה להגיש (ולהכין!) לצמחוני/טבעוני איזו מנה קטנה ומוזרה רק בשבילו.

רוצים עוד סיבות לרכוש את הספר? הוא נכתב על ידי בשלנית ומתכונאית מנוסה, שמתעסקת כל החיים שלה באוכל. לא סלב שגילה את הטרנד הקולינרי דה ז'ור והוציא בוק שלו במטבח מרופד בתמונות פורנוגרפיות של חצילים עם כמה מתכונים בין לבין, שאף אחד לא בדק את אמינותם. הספר יצא לאור בהוצאה קטנה ועצמאית והפרוייקט מומן בהדסטארט על ידי אנשים שאכפת להם.
תומכי ההד סטארט לא רק תמכו כלכלית, אלא גם ניסו את המתכונים בעצמם בטרם יציאת הספר. מעל 100 איש התנדבו כנסיינים, כל מתכון בספר נשלח ל- 1-2 מתנדבים לפחות, ונערך מחדש לאחר הפידבקים. כך אתם יודעים שהמתכונים האלה עובדים גם לאנשים רגילים מהרחוב ולא רק לשפים מדופלמים.

כיף לתמוך ביצירה קולינרית מקורית ומושקעת, חפה מקיטש פופוליסטי ותוכן שיווקי.

דבר אחד שכדאי לשים לב אליו - הרבה מהגבינות הטבעוניות, החלב הצמחי וההקרמות הם על בסיס שקדים, קשיו ואגוזים אחרים. אם אתם אלרגיים לאגוזים, תצטרכו לאלתר ולעשות החלפות בחלק מהמתכונים.

בעמוד הספר באתר ההוצאה תוכלו למצוא כמה טעימות מהספר וגם לקנות אותו. הספר נמכר גם בחנויות הספרים.

אז יאללה, מתכון לדוגמה?

שפני הנסיון (בכפייה, אבל הם לא התלוננו) אהבו במיוחד את הסלט התאילנדי. הוא מרענן ומלא טעמים, מרקמים וצבעים מעניינים. מאז הוא כבר זכה לשידור חוזר, ואני מתכננת להכין אותו שוב לראש השנה, כי יש בו המון מסימני החג: גזר ("קרע רוע גזר דיננו"), כרוב ("קרב משיח צדקנו"), סלק ("שיסתלקו אויבנו") וסילאן ("שיתמו אויבנו"). אפשר בקלות להפוך את יתר המרכיבים לסימנים גם כן: חסה ("חוס ורחם עלינו"), בוטנים ("שיבעטו לאויבינו בבטן"), נענע ("שאויבנו יחפשו מי ינענע אותם").

אל תיבהלו מרשימת המרכיבים הארוכה. זה מה שיוצר את הטעם המורכב. בסה"כ צריך רק לחתוך ולערבב.

סלט בהשראה תאילנדית

מתוך: "בישול טבעוני ישראלי" של גלי לופו אלטרץ

עלות: כ-7 ש"ח

כמות: 2 מנות כארוחה שלמה, 4-6 מנות כתוספת

מרכיבים

לרוטב:

פרוסת זנגביל טרי בעובי 1/2 ס"מ

2 כפות שמן חסר טעם (קנולה, סויה, תירס וכד')

2 כפות רוטב סויה

1 כפית חומץ בן יין / תפוחים

1 כף מיץ לימון

1 כפית סילאן

1 שן שום

1/2 כפית שמן שומשום

לסלט:

6-7 עלי חסה פריכים (רצוי אייסברג)

1/6 כרוב

1 גזר

1 סלק חי

2 כפות עלי כוסברה

5 עלי נענע טרייה

1/2 כוס פולי סויה קלופים (אדממה), מופשרים

1/4 כוס קשיו / בוטנים קלויים

הוראות הכנה

טוחנים בבלנדר את מצרכי הרוטב. טועמים ומתקנים תיבול: עוד לימון לחמיצות, סילאן למתיקות, סויה למליחות.

קוצצים את החסה והכרוב בסכין. קולפים את הגזר והסלק וחותכים לג'וליינים (רצועות דקות וארוכות) או מגררים בפומפייה. קוצצים גס את הכוסברה והנענע. מערבבים עם שאר מרכיבי הסלט ועם הרוטב.

טיפים:

ניתן למצוא ברשתות השיווק אדממה קפואה קלופה מתרמיליה.

אפשר להשתמש בקשיו קלוי קנוי, אבל הכי טעים להשתמש בקשיו קלוי בפפריקה מעושנת: מערבבים את הקשיו עם 2 כפות מים, 1/3 כפית מלח, 1/2 כפית פפריקה מעושנת וקורט שבבי צ'ילי, וקולים בתנור בתבנית מרופדת בנייר אפייה ב־190 מעלות כ־10 דקות, עד להשחמה קלה.

מורל ופלסטלינה ביתית - גם זה בישול בזול

שלהי אוגוסט ואני נזכרת במחנות הקיץ של נערותי. הייתי חניכה וגם מדריכה בבני עקיבא, והחוויה החדירה בי ישראליות שההורים העולים שלי לא תמיד ידעו לתת.

לדוגמה, למדתי מושגים חשובים כמו "שעון בני עקיבא". הספיקה לי פעם אחת שהגעתי לסניף ב-7 בבוקר לקראת היציאה למחנה כפי שנתבקשנו וחיכיתי שם שעה עד ששאר החניכים יגיעו ואז עוד שעה וחצי לאוטובוס. על הטעות הזאת לא חזרתי שוב.

למדתי שאיכותה של קבוצת ילדים נמדדת במורל. לא, לא מורל במובן של רגשות קולקטיביים חיוביים וגישה אופטימית. מורל נמדד במוכנות של השבט לצרוח בצוותא שירים וחרוזים חצי קוהרנטיים המהללים את איכות הקבוצה וחבריה. השתלחות חורזת בקבוצות מתחרות גם התקבלה בברכה, כמו גם דקלום צווחני של פואטיקה הזויה מתוך קאנון המורל, כדוגמת היצירה הקלאסית "ביצים וקינמון", אותו אביא כעת לרווחת הקוראים.

ביצים וקינמון / מורל עממי

ביצים וקינמון

ביצים וקינמון זה שיגעון

אני יושב לי בסלון, אוכל ביצים וקינמון

פתאום מצלצל הטלפון וזהו שר הביטחון

והוא אומר

והוא אומר

שיחיעם שווים יותר

קצפת וזיתים

קצפת וזיתים זה טעים

אני יושב בשירותים, אוכל קצפת וזיתים

פתאום מצלצל הטלפון וזהו שר הביטחון

והוא אומר

והוא אומר

שיחיעם שווים יותר

בבירור, קבוצה שצווחת כך באופן מאורגן, בווליום כמה שיותר גבוה ולפרקי זמן כמה שיותר ארוכים, היא קבוצה איכותית יותר. צרידות הנובעת ממורל בלתי פוסק הייתה אות כבוד שהעיד על דירוג שאקליות גבוה במיוחד.

וואו, רק על מורל אני יכולה לדבר במשך פוסט שלם. איזה דבר הזוי זה. מי חשב שזו התנהגות רצויה שאנחנו רוצים לעודד? אם הייתם באים להורה נורמלי ושקול בדעתו ואומרים לו - "בוא תשלח את הילד שלך לפעילות בה הוא יבלה חלק ניכר מהזמן בלצעוק בקולי קולות בלי סיבה נראית לעין", אתם חושבים שהוא היה מגיב ב"היי, זה נשמע כמו רעיון מעולה! אשלח לשם את כל ילדיי כדי שיוכלו להשתלח אחד בשני מילולית בווליום גבוה במיוחד"? אני חוששת שלא.

אם כי בסוף אוגוסט, נראה שכל פעילות שמוציאה ילדים מהבית נראית פתאום אטרקטיבית להורים. לו החמאס היו פותחים את אזורי הרישום לקייטנות הג'יהאד, כנראה שהמוני בית ישראל היו תופסים את כל המקומות. היי, זו קייטנה עם נושא, והיא אפילו מסובסדת על ידי האיראנים.

גלידה עם בננה, ובצד מטוס ופילפילון

אז אפרופו פעילויות לילדים, אוגוסט וכו', פה בבישול בזול עוזרים לכם לחסוך בכל מיני צורות. הרשת מלאה במתכונים לבצקים שונים שאיתם אפשר לשחק ולפסל. הם זולים יותר מבצקים וחומרי יצירה קנויים, והם גם מעבירים יותר זמן, כי ההכנה היא חלק מהפעילות. לאחרונה התנסיתי ב-2 מתכונים מוצלחים, והרי הם לפניכם. את שניהם אפשר לצבוע עם צבעי מאכל (עדיף ג'ל, כי הוא נותן צבע חזק יותר), ואפשר גם להטמיע בהם נצנצים(!!!).

בצק/פלסטלינה ביתית I

מבוסס על: מתכון שמסתובב ברשת

עלות: כ-6 ש"ח

מרכיבים

200 גרם קורנפלור (חבילה אחת)

3/4 - 1 כוס מרכך לשיער (כל מרכך שונה אז קשה לתת כמות מדוייקת. תעשו לי טובה ותשתמשו במרכך זול, ולא באיזה בקבוק מפונפן שקונים אצל ספרים)

הוראות

מערבבים בקערה את המרכיבים, בהתחלה עם כף ואז עם הידיים. תתחילו עם 3/4 כוס מרכך, ואם הבצק יבש מדי הוסיפו עוד, עד לקבלת בצק נעים לעבודה.

יתרונות

• סופר קל להכנה, גם פעוטות יכולים לעזור
• מרקם חלק, רך ונעים לעבודה
• צבע לבן בוהק (אם משתמשים במרכך לבן...)

חסרונות

• ריח של קונדישינר. לנסיינית השנייה זה לא הפריע ואמרה שהריח נעים. אני יותר רגישה לריחות וזה היה קצת חזק לי.

בצק/פלסטלינה ביתית II

מבוסס על: המתכון הזה

עלות: כ-7 ש"ח

מרכיבים

2 כוסות קמח

1/2 כוס מלח

2 כפות שמן

2 כפות קרם טרטר (ראו הערה)

כ-1 ו-1/2 כוסות מים רותחים

הוראות הכנה

מערבבים בקערה את הקמח, המלח, השמן וקרם הטרטר. מוסיפים בהדרגה את המים הרותחים תוך כדי ערבוב עד לקבלת בצק שאפשר ללוש. לקראת סוף התהליך של הוספת המים כדאי לעבור ללישה בידיים, עד כמה שניתן. נותנים לבצק להתקרר קצת ולשים אותו כהוגן כמה דקות, עד שהבצק נהיה חלק, נוח לעבודה ולא דביק.

הערה לגבי קרם טרטר - קרם טרטר הוא אבקה לבנה שעוזרת לייצוב הבצק. מוצאים אותו באיזור התבלינים של הסופר, או בחנויות בישול ואפייה מתמחות. אם אין לכם כוח לצאת לקנות, אפשר לוותר, אבל המרקם יהיה קצת פחות מוצלח. במרשתת טוענים שאפשר להחליף קרם טרטר בכרבע כמות מלח לימון. אז אם בא לכם להיות הרפתקנים, החליפו את 2 כפות קרם הטרטר בכפית וחצי מלח לימון, וחזרו לדווח איך יצא!

יתרונות

• כל המרכיבים פה אכילים. הבצק לא טעים במיוחד, אבל אני מרגישה יותר בנוח לתת אותו לפעוטות שמכניסים הכול לפה
• די דומה במרקם לבצק הקנוי
• ריח לא חזק (אני לא סובלת את הריח של בצק קנוי. כבר הבנתם שיש לי קטע עם ריחות...)

חסרונות

• אם נותנים לילדים לעזור בהכנה צריך להיזהר מהמים הרותחים
• צריך להשיג קרם טרטר

אוהבים את הרעיון של בצקים ביתיים בשלל צבעים וגיוונים? יש מלא מתכונים ורעיונות ברשת שיתנו לכם עוד רעיונות. אני מאוד אוהבת את הבלוג The Imagination Tree. הנה רשימה של כל מתכוני היצירה מהבלוג, כולל בצקים שהיא משדרגת עם תמציות ריח, תבלינים ועוד.

קיץ מתוק - חזה עוף במנגו

שלום לכם! אני צריכה להודות שאני קצת מתרגשת מחודש אוגוסט הנוכחי. זו הפעם הראשונה שיש לי מספיק ימי חופש כדי שאוכל אשכרה להיות עם הילדה שלי בחופשת הקיץ ולא רק לנסות למתוח את היום וחצי חופש שנותרו לי על פני 3 שבועות, עם פלסטרים של סבא-סבתא-דודה-אבא שמפסיד לימודים ומשלים בלילות.

הפעם יש לי זמן להיות איתה ברוגע, וזה ממש לא דבר של מה בכך. מספר ימי החופשה המינימלי במשק הוא 10, ו-7+ מהם הולכים על חגים במהלך השנה. אם אתם הורים עם 10 ימי חופש, ליבי אתכם. גם אני הייתי שם. אני זוכרת איך רווח לנו באוגוסט שעבר כשקמתי בבוקר מצוננת ומשתעלת. כך יכלתי להוציא אישור מחלה ולהישאר בבית עם הילדה, ויומיים לא היינו צריכים לשבור את הראש מה עושים איתה. 
כעת הילדה ישנה שנ"צ ויש לי עוד כ-45 דקות באמצע היום לצלם אוכל ולכתוב בבלוג! אני לא צריכה לעבוד מהבית בכל שנייה פנויה! זה חופש זה.

אמנם מקובל להתלונן על הילדים באוגוסט, אבל האמת היא שאנחנו מבלים בנעימים. יש לי כולה ילדה אחת, ויחסית לבת שנתיים היא די נעימה לבריות. כיף לבלות עם מישהי שמתלהבת מכל דבר. לראות רכבת זה מלהיב. לא צריך בכלל לנסוע בה. רק לחכות על הגשר שהיא תגיע כבר, ולצווח באושר כשהיא עוברת מתחת זו פעילות של חצי שעה. ראינו ליד הפארק איש מחברת החשמל שמתקן את חוטי החשמל וזה היה ממש מרתק. הבטנו באוטו זבל שאסף את כל הזבל ברחוב. הפרחנו בועות. ביקרנו בגני שעשועים ברחבי העיר בשעות הבוקר (איזה מזל שהיא קמה ב-6!) והערב. ראינו ציפורים, קטפנו תאנים, עלינו וירדנו במעליות ודרגנועים, וקפצנו על מזרן עם חברה. כיף שהיא נהנית מפעילויות לא גרנדיוזיות. כשיש זמן ולא ממהרים לשום מקום, אני יכולה פתאום להסתכל על העולם ולראות עד כמה הוא מעניין למישהי שחיה בו רק שנתיים וקצת. 

לא שהכול נופת צופים, כן? החיים שלי הם לא אלבום שופוני באינסטוש. יש גם ריבים עם הילדים בגינה, סרבנות שנ"צ, יללות על אמה המרשעת שלא מרשה לה לעזור בחיתוך הירקות עם סכין בגודל של הראש שלה, והרבה זיעה. אבל יש לנשמה קצת מקום להתרווח. רוצה לעמוד באמצע החניון ולהסתכל על משפחה רנדומלית שחוגרת את כל ילדיה לכיסאות הבטיחות? כל עוד אמא עומדת בצל אין בעיה. בשונה מהרגיל, אנחנו לא ממהרים לשום מקום. 

מאטרקציות פופולריות מדיי אני משתדלת להתרחק, ו"הפעלות לילדים" תמיד עשו לי בחילה. ידוע שאנחנו לא באמת נהנים בלי מוזיקה מחרישת אוזניים עם מסרים מיניים בספרדית. כשאני שומעת שאקירה מיד יש לי חשק להקפיץ כדור על מצנח. 
מה, לכם לא??

עכשיו המנגו בשיאו, ויש לי מתכון משגע שאני רוצה כבר המון זמן לתת לכם. קל, מתוק וגם בריא. רוצו להכין לפני שתיגמר העונה.

חזה עוף ומנגו בתנור

מאת: בישול בזול
עלות: כ- 18 ש"ח
כמות: 3-4 מנות

מרכיבים
3 עלי כרוב סגול
1 מנגו בשל
1 חזה עוף
פיסת ג'ינג'ר בגודל של גוּלה, קצוץ
1 כף רוטב סויה

הוראות הכנה
פורסים/קוצצים את עלי הכרוב, חותכים את המנגו, חותכים את העוף לפיסות בגודל של מוקפץ ומעבירים הכול לתבנית קטנה-בינונית. מוסיפים את הג'ינג'ר והסויה, מערבבים ומעבירים לתנור שחומם מראש לחום בינוני, 180 מעלות. אין צורך לכסות. אופים 15 דקות, מוציאים את התבנית ומערבבים. אם צריך, מחזירים לתנור לעוד 5-10 דקות, רק עד שהעוף כבר לא ורוד בפנים (אפשר למצוא את הפיסה שנראית הכי לא מבושלת, לחתוך לחצי ולבדוק).
מגישים חם או חמים, מעל אורז שיספוג את הרוטב המתוק.
אפשר בכיף להכפיל ולשלש את המתכון כדי להכין כמות גדולה יותר.

ספרינקלז!

טוב, טוב, בסדר, בגלל שביקשתם כל כך יפה אתייחס לכתבה בכלכליסט.

אז כן, הכותבת לא מנוסה בהתנהלות עם תקציב אוכל מצומצם.
114 ש"ח לשבוע ו-16 ש"ח ליום אולי נשמע מפחיד. אבל החישוב נגזר מהוצאת אוכל חודשית של 1917 ש"ח למשפחה עם 4.2 נפשות בממוצע. וזה כבר סביר בעיני.
אולי אין מקום ליותר מדי שניצלים קפואים ומילקי, אבל זה גם לא מתקרב ל"אמא, הבטחת לנו עוף לשבת". לא עם קנייה של 400-500 ש"ח בסופר מדי שבוע לקצת יותר מ-4 אנשים. 

כרעיים במקום חזה עוף כי זה יותר זול? יש בזה הרבה יותר עצמות, כך שהשווי נטו פחות, והם אכלו אותם כגוש בשר ולא ניסו למתוח אותו ליותר ארוחות. טונה? זה שזה מגיע בפחית שימורים לא אומר שזה אוכל לעניים. העלות היא סביב 35 ש"ח לקילו.

מי שיכול להרשות לעצמו כוס קפה ב-16 ש"ח בדרך קבע, לא צריך ללמוד את הדברים האלה.

תכלס, זה מעולה שיש (כנראה הרבה) אנשים במדינת ישראל שיכולים להרשות לעצמם לחיות כך. רווחה כלכלית זה טוב לכולם. טוב גם להוריד מחירים על אוכל. טוב לעודד תחרות, לשחרר חסמים ולהעלות מודעות, בין היתר בעזרת כתבות בעיתון. 

הסכנה בכתבה הזו היא הדמוניזציה שהיא עושה למצב סביר ופתיר, שעלולה להפחיד אנשים, ולהניא אותם מלנסות להתמודד עם מצבם הכלכלי. "יש לנו הכנסה מתחת לממוצע? אין סיכוי שנעמוד בתקציב. אפילו בכלכליסט ניסו וסבלו מחוסר ביטחון תזונתי, והם מבינים בכסף, לא?"

כל מי שקורא פה יודע שהניסוי הזה לא מייצג. לא כל שבוע צריך לקנות מחדש שמן וסוכר ותה ותבלינים. שלא לדבר על כל מיני אסטרטגיות שלא הוזכרו, כמו ניצול מבצעים למילוי המזווה, קנייה בשוק, אפייה ביתית וכו' וכו'. 
העיקר שיש כתבה מפחידה על יוקר המחיה. העניין הזה הולך חזק עכשיו, כך שמעתי.

אם לכלכליסט מותר לפרסם כתבות פופוליסטיות, לי מותר לצלם תמונות פופוליסטיות

הבה נצא קצת מהדיכי של הכתבה עם אוכל זול אבל עליז.
מתכננים מסיבת יום הולדת? סתם רוצים לעשות למישהו טוב על הנשמה? העוגיות האלה מתאימות לכם בול. כן, כן, עוד עוגיות פרווה על בסיס שמן, ללא מרגרינה, הפעם משודרגות עם סוכריות צבעוניות, ספרינקעלז בלע"ז, ועם מרקם מעולה - רך ונגיס ועבה. כמו עוגיות מאפייה כאלה, רק יותר טעים. גיסתי הכריזה עליהם כעוגיות הפרווה האהובות עליה, והיא, כפי שכולנו במשפחה יודעים, בחורה חכמה עם טעם טוב.

בדרך כלל מתכוני העוגיות שלי די חפיפניקיים ועמידים בפני זרקנות קולינרית - מיקסר? למי יש כוח להוציא? לסדר במרווחים של 1 ס"מ? שנייה, אני מביאה סרגל ומחוגה. לערבב בקערות נפרדות את הרכיבים היבשים והרטובים? טוב, טוב, בסדר. 
אבל הפעם תידרשו לקצת יותר תשומת לב לקראת סוף המתכון. בתמורה תקבלו את המרקם המיוחל ועוגיות דוגמניות. למה עושים את כל הקירורים האלה? חימום איטי יגרום לעוגיות, במיוחד על בסיס שמן, לימס, להשתטח, ולהפוך לקראנצ'יות. פה אנחנו נותנים לעוגיות מכת חום ראשונית שתמצק את השכבה החיצונית מהר, כשהבפנים עוד קר ושומר על צורתו. כך העוגיה תשמור על נפח ושמנמנות ותשתטח פחות. את הטריק הזה אפשר לנסות על כל עוגייה. אם יש לכם זמן, ואתם אוהבים את המרקם, מומלץ!

עוגיות ספרינקלז צבעוניות

מאת: בישול בזול
עלות: כ-9 ש"ח
כמות: כ-32 עוגיות

מרכיבים
3/4 כוס שמן
½1 כוסות סוכר
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית תמצית שקדים (לא חובה, אני מחבבת)
½2 כוסות קמח
½1 כפית אבקת אפייה
1 כפית מלח
4 כפיות קורנפלור

הוראות הכנה
מערבבים בקערה את השמן והסוכר. מערבבים פנימה את הביצים, תמצית הוניל והשקדים עד שמתאחד. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה, המלח והקורנפלור ומערבבים לקבלת בצק אחיד. מעבירים את הבצק לקירור של 20-30 דקות במקרר, עד שאפשר לגלגל אותו בלי שיימס ויידבק לידיים.

מגלגלים את הבצק לכדורים בגודל של אגוז מלך, מועכים מעט כדי לשטח, ומסדרים על תבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה, עם מרווחים של 2-3 ס"מ בין העוגיות. מעבירים את התבנית (הכי טוב אם יש 2 תבניות, ואז אפשר לסדר את שתיהן בו"ז ולא צריך לעשות נאגלות) למקרר לחצי שעה לפחות, עדיף שעה, עד שהעוגיות קרות ומוצקות. לקראת הסוף מחממים את התנור לחום בינוני, 180 מעלות. 

שופכים קצת ספרינקלז (כמה כפות, את זה לא מדדתי...) לקערה. לוקחים עוגייה, דוחפים את צדה התחתון (הצד העליון התייבש קצת במקרר והוא פחות דביק) לקערה כדי שתידבק לעוגייה כמות נאה של ספרינקלז (כמו שניצלים!), ומחזירים אותה לתבנית כשהספרינקלז כלפי מעלה. עושים כך לכל העוגיות. אם התהליך הזה לקח יותר מ-2-3 דקות, מחזירים את העוגיות חזרה למקרר לעוד קירור של כ-20 דקות. אם אתם זריזים אפשר לוותר.

אופים את העוגיות בתנור החם, רצוי כל פעם תבנית אחת בלבד, במשך 10-12 דקות, עד שהעוגיות תפוחות אבל עדיין די בהירות. יותר מזה והעוגיות יהיו קראנצ'יות ולא רכות.

זאת עוגת הגבינה שתכינו בשבועות, בתודה ובפקודה.

כשחוסר הביטחון פוקד אותי, אני חוזרת לבלוג. ביומיום אני מוקפת באנשים שיודעים לספר על עיסוקיהם, הן המקצועיים, והן האישיים והפרוזאים ביותר בבטחון שליו. כשאני מדברת אני פוחדת לשעמם, פוחדת להגיד דברים שברורים כבר, פוחדת להשמע מתרברבת. ואז יוצא כמובן שאני עושה את כל הנ"ל גם יחד.
איכשהו פה בבלוג אני יודעת לדבר. אולי זה בגלל שכשאנשים משתעממים ממני, או מתמלאים זעם ומוחקים את הבלוג מהמועדפים בעקבות פוסט על יציאות, אני לא יודעת מזה.

בכל מקרה, על אף שאני נמתחת בין המשפחה, העבודה, הנסיון לראות מדי רבעון או שניים את החברים, והמאמץ לשמור על היגיינה מינימלית בבית, הבלוג תמיד מושך אותי בחזרה. אני עדיין מקבלת תגובות על פוסטים שהעליתי לפני כמה שנים, מאנשים שהלך להם טוב ורוצים להגיד תודה. איזה כיף זה! אני מקבלת מיילים עם הצעות ומתכונים ומילים טובות שמעלים לי חיוך ענק על הפנים, גם אם אני לא תמיד מספיקה לענות.
כנראה שאף פעם לא אהיה בלוגרית אוכל מגה פופולרית. אין לי את הזמן או את כישורי הצילום לזה (מתי תמונות בתאורה נמוכה מדי ועם גוון כחלחל יחזרו לאופנה הא?). אבל כיף לי שאני מועילה לאנשים לחסוך. כמה שקלים פה, כמה שקלים שם, זה מצטבר מהר. שלא לדבר על ארוחות השבת שניצלו מגורל אכזר של קינוח עם מרגרינה. אני נזכרת בזה כשאני בתוך גל של "אררג אני שוב מרגישה כמו ילדה קטנה מוקפת במבוגרים", וזה מרגיע אותי קצת.
אז תודה לכם שאתם לוקחים חלק.

ועכשיו, מספיק סנטימטים. יש לי מתכון לעוגת גבינה שפיתחתי בחודשים האחרונים, ואתם הולכים לעוף עליה. מרגישים לא יוצלחים? הכינו את העוגה הזו למשפחה ולחברים והמניה שלכם תנסוק.
נכון שכולם אוהבים עוגת גבינה ואוריאו? אז מה אם אומר לכם שאפשר לשדרג את עוגת הגבינה והאוריאו על ידי החלפת האוריאו הקנוי, היבש והיקר (שילוב לא משהו), באוריאו מאפה בית, טרי, ריחני ועשיר? קצת יותר עבודה, אבל כל כך שווה את זה. 

עוגת גבינה ואוריאו ביתי

מאת: בישול בזול, מתכון האוריאו הוא וריאציה קלה על זה של Smitten Kitten
עלות: כ-48 ש"ח (לא זול, אבל לא נורא יחסית לז'אנר)
כמות: 16-12 פרוסות נאות

מרכיבים
לאוריאו הביתי:
115 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
3/4 כוס סוכר
1/4 כוס סוכר חום
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוס קמח
1/2 כוס קקאו (לא שוקולית!)
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית מלח

למלית הגבינה:
1 ו-1/2 כפית ג'לטין
5 כפיות מים
500 גרם גבינת שמנת בטעם טבעי (קונים במשקל במעדניה)
1 כוס סוכר
1 מיכל שמנת מתוקה
1 כפית תמצית וניל

לגנאש (אופציונלי):
1/4 כוס שמנת מתוקה
120 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

הוראות הכנה
מכינים את שכבת האוריאו:
מערבבים את החמאה הרכה עם הסוכר הלבן והחום (אפשר להשתמש במיקסר אבל לא חובה). מערבבים פנימה את הביצה ותמצית הוניל. מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים עד שמתאחד. לוקחים כ-3/4 מהבצק, מעבירים לתבנית קפיצית בקוטר 26 או 28 ס"מ ומשטחים את הבצק לקלתית בעובי של כחצי ס"מ. דוקרים את הקלתית בנדיבות עם מזלג. את יתר הבצק משטחים פריסטייל על נייר אפייה (זה גוש שתפוררו אותו אחר כך אז הצורה לא חשובה).
אופים את הקלתית ואת היתרה בחום בינוני, 180 מעלות, 10-15 דקות עד שהבצק תפוח וריחני, אבל לא קשיח. כשגוש העוגיה שאיננו קלתית מתקרר, מפוררים אותו לפירורים בגודל האהוב עליכם ושומרים בצד.

כשהקלתית מתקררת מכינים את מלית הגבינה:
משרים את הג'לטין במים עד שכל המים נספגים, כ-10 דקות.
בקערה אחת מערבבים את גבינת השמנת, הסוכר והוניל.
בקערה שניה מקציפים את השמנת לקצפת רכה.
מחממים את הג'לטין במיקרו בפולסים של 10 שניות כל פעם, עד שהכל נמס ושקוף. תאמינו לי, 10 שניות. יותר מזה ויהיה לכם ג'לטין שיגלוש על כל המיקרו.
מוסיפים את הג'לטין המומס לתערובת הגבינה בהדרגה, תוך כדי ערבוב נמרץ. אתם רוצים לפזר את הג'לטין בתערובת לפני שהוא חוטף מכת קור ומתקשה בגושים.
מקפלים את הקצפת לתוך תערובת הגבינה. מקפלים פנימה כ-3/4 מתערובת פירורי האוראו.
מעבירים את התערובת לתבנית עם קלתית האוריאו, ומפזרים מעל את יתר הפירורים. מעבירים את העוגה למקרר ונותנים לה להתייצב במשך הלילה, או לפחות לכמה שעות טובות.

מכינים את הגנאש אם רוצים:
ממיסים במיקרו בפולסים של 30 שניות את השמנת והשוקולד ומערבבים בין פולס לפולס, עד לקבלת תערובת חלקה. מזליפים/שופכים/מתיזים על העוגה. (את זה אפשר לעשות כמה דקות אחרי הפירורים, לא אחרי הייצוב של הלילה).

רק תנסו להתנגד. יאללה. נסו.

שפוך גנאשך על העוגות אשר לא ידעוך

תבשיל בשר ופירות יבשים - שאריות ט"ו בשבט שניה לפני פורים

רגע רגע! אל תתחילו עוד עם האוזני המן!
טוב בעצם, אתם יכולים להתחיל. לא אתכחש לכך שהתחלתי לתכנן משלוחי מנות מראש השנה.
ובכל זאת, באיחור אופנתי, יש לי מתכון מעולה לשאריות הפירות היבשים מט"ו בשבט. האמת, כשחושבים על זה, המתכון הזה ילך טוב גם אחרי פורים, אם יש לכם איזה בקבוקון יין שקיבלתם במשלוח ולא ממש בא לכם לשתות. ובכלל, מדובר בעיקרית מתקתקה וחגיגית שתתאים יפה מאוד לשולחנות של שבת וחג.

אבל לפני שנגיע למתכון, הריני לקבול באופן רשמי:
איך זה שכולם קיבלו הצעות לשריונים במפלגות השונות חוץ ממני? פייר, נעלבתי. ידידיה מאיר, ג'קי לוי, עודד מנשה, עדן הראל... בטח גם אודטה קיבלה טלפון מעוזרו האישי של בוז'י.

ומה איתי הא?? מה אני לא עוסקת בצרכי ציבור? אני לא פעילה ותיקה כנגד יוקר המחיה? מה לא מגישים מתכונים מהבלוג שלי במעון רוה"מ כדי לחסוך בהוצאות האירוח?
הבלוג שלי הוקם יותר משנה לפני המחאה החברתית! אני החרמתי קוטג' הרבה לפני שזה היה מגניב. אני הייתי הראשונה לזהות וכו'.
ככה זה פוליטיקאים כנראה. הם קוראים לך בבלוג, לוקחים ממך מתכונים לעוגיות פרווה ללא מרגרינה, אבל ברגע האמת שוכחים ממך, כמו סיר מרק על הגז באמצע מתקפת קסאמים (תראו אני גם בטחוניסטית!). 

כנראה שאאלץ להמשיך לחיות את חיי כאחד האדם במשך השנה וחצי הקרובים עד לבחירות הבאות.

אז למתכון. תבשיל עשיר של בשר עם פירות יבשים, בצל מטוגן וקצת יין. הבישול האיטי ממזג את כל הטעמים ביחד, הבשר יוצא רך ונימוח והרוטב מתקתק ועשיר. אני משתמשת פה בבשר מס' 8 - שריר הזרוע, שמתאים לבישול איטי ארוך בנוזלים. לרוב אפשר לקנות אותו קפוא בכ-30 ש"ח לקילו, ומדי פעם יש עליו גם מבצעים שווים יותר. אפשר להחליף את הבשר בנתחים בעלי אופי דומה כמו מס' 3 או מס' 2. את הבשר מבשלים קודם במים, ואת המים האלה חבל לזרוק. אפשר להשתמש בהם כדי לתגבר את הטעם של תבשילים או מרקים ולתת להם טעם בשרי יותר.

תבשיל בשר ופירות יבשים בבישול איטי

מאת: בישול בזול
עלות: כ-65 ש"ח (תלוי בעיקר בכמות הבשר)
כמות: 8-10 מנות

מרכיבים
1 נתח בשר מס' 8, במשקל של בין קילו וחצי ל-2 קילו
מים לכיסוי
4 כפות שמן
2 בצלים פרוסים
1 כוס יין (איזה סוג שיש. אני השתמשתי פעם ברוזה מתקתק ופעם באדום יבש)
1 כוס פירות יבשים - שזיפים מגולענים, משמשים, תמרים, צימוקים, תאנים... מה שיש. תערובת של כמה סוגים זה גם מעולה.
1 כפית ג'ינג'ר
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית ציפורן טחונה
1/4 כפית פלפל שחור טחון
1/2 כפית מלח, או לפי הטעם

הוראות הכנה
שמים את הבשר בסיר בינוני, מכסים במים, ומבשלים מכוסה במשך שעה וחצי - שעתיים.
מוציאים את נתח הבשר לקרש חיתוך וכשהוא מתקרר מעט, חותכים לקוביות או פרוסות. את מי הבישול של הבשר אפשר לשמור ולהשתמש לחיזוק הטעם של מרקים ותבשילים.
בזמן שמחכים שהבשר יתקרר מחממים את השמן בסיר בינוני (אפשר באותו הסיר, רק תנקו ותייבשו לפני), ומטגנים את הבצלים על חום בינוני עד שהם מזהיבים, כ-15 דקות. תערבבו מדי פעם, בעיקר לקראת הסוף, שלא ידבקו.

מוסיפים לסיר את יתר המרכיבים ואת קוביות הבשר, מכסים, מביאים לרתיחה, מורידים לחום נמוך, ומבשלים לפחות שעתיים, עד שהבשר רך ונימוח והנוזלים מצטמצמים.